Amigo eu não conheci mas, pelos comentários que li através de uma foto com adesivo que seus pais me deram e contaram sobre seu sonho de estar na favela e esse sonho você não pode realizar mas, seus pais realizaram e por aqui você vive por que todos os dias que eu saio de casa eu vejo voce bem ali mesmo que em adesivo que você esteja em paz 🙏🏾a maior favela morro do mundo rocinha no Rio de Janeiro ! Meu perfil no Instagram @mk88favelatour

תמיד נזכור אותך אוהב אותך מתגעגע

עידו, ילד יקר ואהוב.

תודה על הזכות הגדולה לחבק אותך, לשמוח ולרקוד איתך.

הנוכחות המוארת שלך תהיה לנצח חלק מחיינו.

תלתלי הזהב, החיוך הגדול, העיניים הטובות והאוהבות.

וכל כך הרבה טוב הבאת לעולם הזה בשנותיך הקצרות.

כל כך כואבים את אובדנך.

עידו, בן אדם שרק מלהסתכל עליו ולהרגיש את האנרגיות שהוא מפיץ עולה ישר חיוך

יש עוד כל כך הרבה ללמוד ממך ואני אישית זכיתי ללמוד ממך ערכים ואהבה שלא הייתי מקבלת בשום מקום אחר

תודה על זה שתמיד גרמת לאנשים מסביבך להרגיש חלק❤️

איכשהו עידו הוא עדיין הבן אדם הכי מלא בחיות שאני מכירה. הוא ידע לנצל כל רגע, בכל מה שעשה, כל מבט על החיים - היה מלא בקלילות ואור. סמכתי על עידו, ידעתי שהוא איתי בכל מה שאעשה, תומך, מאמין בי ומעודד אותי. אני מנסה לחשוב מה יצר את החיבור הזה, הרי אנחנו כל כך שונים, אני עם הרצינות והסרקסטיות שלי ועידו, שהכל פשוט אצלו- בסוף שנינו צחקנו על החיים, כל אחד בדרכו שלו, יצרנו איזון. את החברות שלנו קשה לי לכמת לסיפורים קצרים. אני יכולה לספר על עידו דרך ההתלהבות שלו, הנוכחות שלו בכל רגע, האהבה שלו לחיות ולבני אדם, הנתינה שלו, הרצון הטוב, התחושה שהוא החבר הכי טוב של כל מי שנמצא ברדיוס שלו. אני לא יודעת להפרד, לא מרגישה שנפרדת, או שעדיין לא מעכלת. עידו איתי- בלב שלי. תמיד. חלק מההתבגרות שלי, בלתי נפרד ממי שאני, מלאת תודה והוכרה על שהיה בחיי.

לא השכח עד כמה היית שמח עד כמה אהבת ועד כמה לא וויתרת על מי שוויתר אוהבים מלא💔

לא הכרתי את עידו ליותר מפעם אחת

לקח לי המון זמן לספר את הסיפור הזה להבין שמגיע לעוד אנשים להכיר ולדעת על הבן אדם המדהים שהוא היה.

אני הייתי מהכוח שלחם על מחנה רעים ב7 באוקטובר במהלך התקופה אחרי ה7 עברתי בהמון גדודים לתקן טנקים ולעזור.

כל חייל וחייל ניסה להשיג ממני סיפורי מלחמה ניסה להשיג ממני ווסאח ולנסות לחפש מי יותר גבר מי הרג יותר.

עידו משום של סיבה הבין שילד צריך חיבוק.

כשהמפקד שלי השוויץ וסיפר על החייל הפסיכופט שנלחם במחבלים וכולם התחילו בשיחת ווסאח שלהם היחיד שהלך לצד של הטנק בא אליי שאל אותי איך אני מרגיש ונתן לי חיבוק החיבוק הראשון שקיבלתי מאז אותו יום חיבוק מלא כוח חיבוק של אח אוהב חיבוק שכל כך חיפשתי וחיכיתי חיבוק שאני לא אשכח לנצח חיבוק שאני חיי איתו כל יום.

לפני שנתיים למדתי אצלו לגלוש, באותה תקופה מאוד אהבתי את טונה (איתי זבולון) ותמיד צחקנו יחד על כמה שהם דומים. עכשיו שמעתי שיר ישן של טונה במקרה, ונזכרתי בעידו.. ואז הכה בי שהוא לא כאן :( יהי זכרו ברוך. אחד האנשים היותר חייכנים וסבלניים שהכרתי. סליחה. 💔

חבר יקר,

אני כותב את המכתב הזה מתוך כאב עמוק בלב, לזכרך ולזכר כל הטוב שהבאת לעולם הזה. החיוך הרחב שלך תמיד היה מקור אור לכולנו. הייתה לך את היכולת המופלאה להעלות חיוך על פני כל מי שפגשת.

אתה לימדת אותי לגלוש, לא רק על הגלים אלא גם בחיים. עם סבלנות אין קץ ואהבה ללא תנאי, הקדשת את זמנך וכוחותיך כדי ללמד אותי. אני זוכר איך תמיד היית מביא לי את הגלשן שלך, רק כדי שאני אוכל לגלוש איתך.

הנדיבות שלך הייתה אינסופית. אתה נתת בלי לבקש תמורה, תמיד מתוך אהבה אמיתית וחום לב.

האושר שלך היה אמיתי ופשוט. זה היה אושר שנבע מהיכולת שלך לשמח אחרים.

אני מודה לך על כל הרגעים היקרים ועל כל מה שלמדתי ממך. הלב הטוב שלך והחיוך הרחב שלך יישארו תמיד בזיכרוני, כמקור להשראה וכמודל לאהבה ולחברות אמתית.