חברים

איכשהו עידו הוא עדיין הבן אדם הכי מלא בחיות שאני מכירה. הוא ידע לנצל כל רגע, בכל מה שעשה, כל מבט על החיים - היה מלא בקלילות ואור. סמכתי על עידו, ידעתי שהוא איתי בכל מה שאעשה, תומך, מאמין בי ומעודד אותי. אני מנסה לחשוב מה יצר את החיבור הזה, הרי אנחנו כל כך שונים, אני עם הרצינות והסרקסטיות שלי ועידו, שהכל פשוט אצלו- בסוף שנינו צחקנו על החיים, כל אחד בדרכו שלו, יצרנו איזון. את החברות שלנו קשה לי לכמת לסיפורים קצרים. אני יכולה לספר על עידו דרך ההתלהבות שלו, הנוכחות שלו בכל רגע, האהבה שלו לחיות ולבני אדם, הנתינה שלו, הרצון הטוב, התחושה שהוא החבר הכי טוב של כל מי שנמצא ברדיוס שלו. אני לא יודעת להפרד, לא מרגישה שנפרדת, או שעדיין לא מעכלת. עידו איתי- בלב שלי. תמיד. חלק מההתבגרות שלי, בלתי נפרד ממי שאני, מלאת תודה והוכרה על שהיה בחיי.

חבר יקר,

אני כותב את המכתב הזה מתוך כאב עמוק בלב, לזכרך ולזכר כל הטוב שהבאת לעולם הזה. החיוך הרחב שלך תמיד היה מקור אור לכולנו. הייתה לך את היכולת המופלאה להעלות חיוך על פני כל מי שפגשת.

אתה לימדת אותי לגלוש, לא רק על הגלים אלא גם בחיים. עם סבלנות אין קץ ואהבה ללא תנאי, הקדשת את זמנך וכוחותיך כדי ללמד אותי. אני זוכר איך תמיד היית מביא לי את הגלשן שלך, רק כדי שאני אוכל לגלוש איתך.

הנדיבות שלך הייתה אינסופית. אתה נתת בלי לבקש תמורה, תמיד מתוך אהבה אמיתית וחום לב.

האושר שלך היה אמיתי ופשוט. זה היה אושר שנבע מהיכולת שלך לשמח אחרים.

אני מודה לך על כל הרגעים היקרים ועל כל מה שלמדתי ממך. הלב הטוב שלך והחיוך הרחב שלך יישארו תמיד בזיכרוני, כמקור להשראה וכמודל לאהבה ולחברות אמתית.

עידו, אח שלי היקר

הסיפור התחיל אי שם בחוף מבודד בסיני, במקרה היינו שם רק אני ואתה לבד בחוף,

קמנו באחד הבקרים לראות את הזריחה ,עם כוס קפה שחור. ומיד התחילה עוד שיחה אחת מאין ספור שיחות שלנו. דיברנו על מה נעשה אחרי אילת, אתה כבר היית עם כרטיס כיוון אחד לטיול במזרח, וברגע שהבנת שאני לא תכננתי כלום לאחרי השנה הראשונה באילת, החופשה הזאת בסיני הפכה למסע שיכנוע שלך, שאני חייב להצטרף אלייך לטיול .

וכמובן שעם העקשנות האופיינית לך, הצלחת לשכנע אותי, בלי הרבה מאמץ.

חזרנו מסיני, וכל אחד המשיך לדרכו עד שניפגשנו בהמשך.

אתה עלית על טיסה למזרח ואני חזרה לשלושה חודשים אחרונים באילת, לעבוד כמו חמור כדי להצטרף אלייך.

עידו אח שלי

עידו איך הלכת לנו ?

העולם באמת פחות טוב עכשיו , אבל אני פשוט יודע שמיצית לגמרי את הבנאדם שבך , הגעת לשיא האנושיות , פשוט מלאך.

סחפת אנשים אחרייך לאורך כל חייך מהכירות קצרה לארוכה , ולשניהם אותה תוצאה , זיכרון טוב ושמח ממך נשאר אצל כל מי שפגש אותך.

עידו כולם דיברו על החיוך והתלתלים שלך , יצא לי להסתכל על העבר לעומק בתקופה הזו , ונזכרתי שאף אחד לא אמר כמה מצחיק היית , כמה צחקנו ביחד עידו כל התמונות שלנו אנחנו צוחקים , תמיד נדחפים לתמונות של זוגות לא יודע למה אפילו תמיד עשינו את זה פשוט צחקנו תמיד.